שהרבני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע

לפניי תביעה בסדר דין מהיר. לטענת התובע ביום 2.11.09 הוא נכנס עם רכבו לשלולית מים. המים הגיעו למנוע, וזה נדם. הרכב נגרר למוסך. כתוצאה מכך ניזוק מנוע הרכב. לטענת התובע, שמאי מטעם הנתבעת קבע כי הנזק למנוע הינו כתוצאה ממים שחדרו למנוע עת נכנס הרכב לשלולית מים, והעריך את הנזק בסך של 13,000 ₪ ללא צירוף מע"מ. עוד טען התובע כי השמאי הנ"ל נתן הוראה למוסך, והמוסך החליף את המנוע ושופצו חלקים שונים בתמורה לסך של 22,830 ₪ שבו נשא התובע. לטענת התובע, חברת הביטוח הנתבעת סירבה לפצותו הואיל ולטענתה מדובר בכשל מכאני של המנוע, בניגוד לחות דעת השמאי שקבע כי הנזק לרכב הינו כתוצאה מיניקת מים.

הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הנזקים הנטענים אינם מכוסים בפוליסת הביטוח. לטענת הנתבעת מדובר בנזקים שאירעו בעקבות קלקול מכאני של המנוע, ולא עקב חדירת מים למנוע. הנתבעת סמכה את טענתה על מומחה מטעמה, מר שאולי יעקובי. עוד הוסיפה הנתבעת כי הרכב שימש בעברו כמונית וגמע כ- 400,000 ק"מ. כן טענה כי התובע לא צירף שום חוות דעת התומכת בגרסתו.

חוות הדעת

הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, שנערכה על-ידי מר שאולי יעקובי. המומחה ציין כי מכונאי הרכב במוסך שבו טופל הרכב מסר לו שהרכב הגיע אליו לאחר שחצה שלולית וכבה בה. המכונאי החליף את מסנן האויר ושחרר את הרכב לדרכו. לאחר מספר ימים שב הרכב עם תקלה במנוע. המומחה בדק את מסנן האוויר המקורי שהוחלף ולא מצא סימני רפש המעידים על כניסת מי נגר, ולא נראה פתח קריעה המאפיין חדירת מי נגר בעת פעולת המנוע. בבדיקה חוזרת לאחר הסרת ראש המנוע נמצא כי תא רסס של מזרק בתא שריפה ניתק ממקומו, פגע במצח הבוכנה ובשטח הפנים של תא השריפה. באותו תא שריפה פגום נמצא גם שסתום פליטה שרוף.

המומחה, מר שאול יעקובי, מציין בחוות דעתו, כי נזקים הנובעים מחדירת מים אל מנוע הרכב בעת מעבר מכשול מים מאופיינים בחסימה של מהלך תנועת הבוכנה אל נקודת מטה עליונה במהלך הדחיסה. במקרה שכזה מתעקם טלטל המנוע, ובהמשך נתפס המנוע או שאותה בוכנה מפסיקה את עבודתה. במקרה דנן, נבדק גובה הבוכנה ונמצא תקין, משמע הטלטל ישר. במקרה דנן נמצא שבר בחלקו התחתון של מרסס המנוע, ושבר כאמור אינו יכול להיגרם כתוצאה מחדירת מים. כמו-כן, בתא השריפה שסתום שרוף, והדבר מלמד כי היה שרוף עוד קודם למקרה. בסיכומו של דבר הסיק המומחה כי המדובר בקלקול מכאני גרידא, שאינו קשור לחדירת מים למנוע. הנזק נובע מקלקול במרסס המנוע, ולא מגורם חיצוני. לפיכך, מסקנת המומחה היא שאין המדובר במקרה ביטוח בר כיסוי.

מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת נוספת מטעם מר שלמה פילאס, שהינו שמאי רכב. אף שמאי הרכב ציין כי בבדיקה ראשונה במוסך לא הבחין בסימנים אופייניים לחדירת מים למנוע, ובשל כך ביקש להפנות את המקרה למומחה, מר שאולי יעקובי.

העדויות

התובע העיד בבית-המשפט. לפי עדותו ביום 2.11.11 נסע במקום האמור, כאשר הייתה שלולית מים. הוא ניסה לעבור את השלולית, והמנוע נדם. הוא התקשר למוסך. הם הזמינו גרר, והרכב נגרר למוסך. התובע טען כי הנזק למנוע נגרם עקב חדירת מי השלולית למנוע (עמ' 1-2). הרכב הינו משנת ייצור 1998 (עמ' 2, ש' 7). התובע טען כי מסנן האויר היה מלא במים (עמ' 3, ש' 22).

כמו-כן, העיד מטעם התובע בעל המוסך, מר רמזי אמסיס. לדברי מר אמסיס, התובע התקשר אליו ואמר לו שנתקע עם רכבו בתוך שלולית. מר אמסיס הזמין גרר. לאחר שפתח את מסנן האויר, הבחין שהמסנן ספוג במים (עמ' 4, ש' 5). לדבריו, כאשר הגיע השמאי מאת חברת הביטוח, הוא אמר שמדובר ביניקת מים, אך הורה בינתיים לא לתקן את הרכב (עמ' 4, ש' 11-14). בחקירתו הנגדית אישר מר אמסיס שלא קיבל אישור מחברת הביטוח לתקן את הרכב (עמ' 5, ש' 24).

המומחה מטעם ההגנה, מר שאולי יעקובי, הסביר כי הוא מומחה בתחום, עוסק בשיפוץ מנוע, יבואן, ומוסר חוות דעת בנושאים טכניים והנדסיים. המומחה ביקר במוסך פעמיים בתאריך 9.11.09. בפעם הראשונה ביקש להסיר את ראש המנוע, ולאחר שהדבר בוצע, חזר ובחן בשנית את המנוע. המומחה הדגיש כי כאשר בחן את מסנן האויר המקורי שהוחלף, לא הבחין בסימני רפש שמאפיינים כניסה של מים משלולית. לדבריו, כאשר מים משלולית נכנסים למסנן ניתן לראות בבירור את הפסולת שנצמדת למסנן. גם לאחר שהמסנן מתייבש נותרים סימני הרפש, ובמקרה דנן לא היו סימנים כאמור (עמ' 8, ש' 24-25). לדברי המומחה, הנזק שנגרם למנוע אינו נזק כתוצאה מחדירת מים (עמ' 9, ש' 10). המומחה הוסיף כי כאשר מים חודרים למנוע, נגרם נזק לטלטל, ואילו במקרה דנן הטלטל נותר ישר. לעומת זאת שסתום הפליטה היה שרוף, דבר המעיד על כך שהמנוע לא היה תקין קודם לכן, הואיל ושסתום אינו נשרף כתוצאה מחדירת מים, אלא כתוצאה מבלאי של המנוע לאורך זמן. כמו-כן, תא הרסס נמצא שבור, אך לא כתוצאה ממים (עמ' 9, ש' 16-25). המומחה הסביר כיצד הגיע למסקנה שהטלטל נותר ישר (עמ' 10, ש' 5-8; נ/1).

כמו-כן, העיד מטעם הנתבעת השמאי, מר שלמה פילאס. השמאי הסביר כי הגיע למוסך עקב הטענה אודות חדירת מים למנוע, וברגע שלא זיהה סימנים לנזק כתוצאה ממים, ביקש שיגיע למקום מומחה למנועים (עמ' 14, ש' 28). לדבריו, לאחר שקיבל את חוות דעת המומחה, הסכים עמה לאור הממצאים שראה בשטח, ומשום שלא ראה סימני מים (עמ' 14, ש' 28-30). השמאי ציין כי בבדיקה הראשונה במוסך לא הבחין בסימני מים במנוע (עמ' 15, ש' 18). השמאי הסביר כי ציין על אחד המסמכים שרשם כי מוקד הנזק הוא יניקת מים, הואיל וכך נטען בפניו במוסך (עמ' 15, ש' 4; ת/1). גם השמאי סבר שמים מתוך שלולית משאירים סימני רפש, שלא היו במקרה דנן (עמ' 16, ש' 3).

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. הנתבעת הציגה חוות דעת מומחה, והמומחה מטעמה, מר יעקובי, העיד בבית-המשפט. עדותו עשתה רושם רציני, ואני מבכר את עדותו על פני עדות התובע ובעל המוסך. המומחה הסביר היטב ובאופן משכנע את האלמנטים שעליהם נסמכה חוות דעתו. במסגרת זו הסביר המומחה היטב כי מסנן אויר יכול שיהיה רטוב אף אם לא נכנסו אליו מים משלולית, וכי כניסת מים משלולית מאופיינת בהימצאות רפש על המסנן, ובמקרה דנן לא נמצא רפש כאמור. שנית, במקרה של יניקת מים יש למצוא טלטל עקום, ובמקרה דנן הטלטל נמצא ישר. שלישית, נמצא שסתום פליטה שרוף, שאינו קשור ליניקת מים. רביעית, תא הרסס נמצא מרוסק, באופן שאינו קשור לחדירת מים (עמ' 10, ש' 26-29). עדותו זו של המומחה לא נסתרה, ולא הובאה מטעם התובע שום חוות דעת מומחה נגדית, אשר תוכל לקעקע את עדות המומחה מטעם הנתבעת.

חיזוק לחוות דעת המומחה, מר יעקובי, קיים בחוות דעת השמאי, מר פילאס. שתי חוות דעת אלו, אשר לא נסתרו, מהוות תשתית איתנה לביסוס טענותיה של הנתבעת. במאמר מוסגר יצוין, כי התובע צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של מר פילאס, המומחה מטעם הנתבעת, אשר מסקנתו היא שמנוע הרכב ניזוק מכשל טכני ולא כתוצאה של חדירת מים.

מנגד, אין בנמצא, חוות דעת מטעם התובע אשר ניתן יהיה לסמוך עליה ממצאים של ממש. אין בעדותו של המכונאי מטעם התובע, שאינו בעל הכשרה מתאימה, משום חוות דעת מקצועית שיש בה כדי להוביל לדחיית גרסת המומחה מטעם הנתבעת. כך למשל, לדברי המכונאי כדי לוודא אם הטלטל התעקם קיים צורך בפירוק המנוע לגורמים, ולא רק את פירוק ראש המנוע. לעומת זאת, המומחה, מר יעקובי, הסביר באופן מספק כיצד ניתן לקבוע האם הטלטל התעקם אם לאו. בכך נדמה כי קיימת עדיפות מבחינת הידע המקצועי של המומחה על-פני זה של המכונאי. גם התובע עצמו אינו מומחה בתחום ואינו יכול להעיד אודות הגורם לנזק מבחינה טכנית. מכאן ש"אי הבאת ראיה לסתור עדות מומחה, שהובאה על-ידי היריב – מותירה עדות זו לבדה" (יעקב קדמי על הראיות חלק שני 767 (2009); ע"א 70/88 שושנה פז נ' חנה אלון, מד (3)34 (1990); בר"ע 33/86 דן רפפורט נ' מדינת ישראל, מ (1) 244 (1986)).

יפים לעניין זה דברי כב' השופט ב' ארנון בת"א (מח' מרכז) 5768-08-07 אילן מירון נ' LAKE MARION GOLF ESTATES LTD (2010):

"... הרי שהתובע נמנע מלהמציא חוות דעת מומחה מטעמו האמורה להתמודד עם ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם הנתבעים כפי שהוצגו בחוות דעתו, וזאת – כדי לבסס את טענותיו שלו, ואף לא סיפק הסבר משכנע לאי המצאת חוות דעת של מומחה מטעמו. הימנעותו זו של התובע מלהמציא חוות דעת של מומחה מטעמו – פועלת לחובתו.

[...]